למה אכפת לנו כל כך כשמפיצים עלינו שקרים לא נעימים?
אני רואה שני נושאים עיקריים:
א.השרדות בחברה.
ב.חשבון נפש.
ואפרט:
א.הישרדות.
אם הפיצו שמועות שקריות, יכול להיות שאנשים לא יאהבו אותי.
אם הפיצו שמועות שקריות, יכול להיות שאנשים לא יאהבו אותי.
יכול לקרות שיתרחקו ממני ,לא יחפצו בחברתי.
אשאר לבד או מושפל.תמיד יטיחו בי את השקר.
כל זה מביא לחוסר באהבה.
חוסר אהבה ופרגון מקשה על החיים.אנו זקוקים ליחס החיובי.
ב.חשבון נפש.
פתאום אני מוצא עצמי בודק עצמי, למרות שאני בודאות יודע כי אילו
פתאום אני מוצא עצמי בודק עצמי, למרות שאני בודאות יודע כי אילו
הם שקרים.
צצות שאלות:
"מה עשיתי למפיצים דברי סרה בי?"
"האם נהגתי כל כך באכזריות כלפי הסובבים אותי?פגעתי בהם?"
"מה היתה הטעות שהרגיזה כל כך את הסביבה?"
"אולי שלטתי בלי להרגיש? אולי לא הייתי צנוע בהישגי?"
גם הקארמה אולי שיחקה כאן תפקיד? אולי הכל נעשה בכלל
בגלגול קודם?
מה שכואב בעיקר הוא, שהתדמית שבנית לך,היא שבירה ויכולה לההרס בין רגע.
ואז יש שתי אפשרויות:
א. להוכיח בראש חוצות, אם אפשר.
ב. לנסות להבין מתוך מה זה נבע ולסלוח.לסלוח ,כי מי שהפיץ
שמועה שיקרית ,יש לו בעיה.הוא חושב שהוא יראה טוב לעומתך.
הוא לא סומך על יושרו ותכונותיו ותדמיתו בציבור.הוא נעזר בשקרים
כדי לשפר תדמיתו בחברה,או להרויח תשומת לב.
אז מי בעצם המסכן?
אם אתה בטוח בעצמך, שלם ונקי מכל אשמה ,תהנה מזה!
האמת תצא לאור פעם.
אנשים יחפשו קירבתך מתוך הכרה ביושרך, תכונה הבאה לידי ביטוי כל חייך
ובכל מצב.
ובכל מצב.
מי שנאחז בשקרים כדי להאדיר עצמו ולזכות ביחס אוהד, הוא פתטי!
וזכור, השקר צף על פני המים!
רחלי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה