מתקדמת בשביל המסומן
עקבות טבועים מעתה ומזמן
עלים מעוכים לצידי הדרך
עצים מברכים כל הלך והלך
עיתים לבד ,חוששת מעט
"ושמרתם לנפשותיכם",לוחשת בלאט
האם אני עלי שומרת?
האם יש עוד ביער דמות אחרת?
"מה רמת הפחד מאחד לעשר?"
תחילה הגעתי לארבע ואף יותר.
במיוחד כשנכנסתי לעבי החורשה
הייתי מתוחה וקשובה לכל אוושה.
מוקסמת מהשקט בלב היער
שבתי רבות לפתחו ,אל השער
בו הנשמה נפעמת מן הטוהר
ובין העצים קרן אור מוצאת לה צוהר.
למדתי לברך כל עץ שבדרך
כל פרפר מרחף על שיח
ציפור שורקת אל גוזלים
חגב המנתר בין העלים.
למדתי לאהוב את קולות היער והשיח
תנועת החומט,איוושת עלים וענפים ברוח
חשתי בנויה ממש כמותם,
כעץ מהלך בינותם
זהה ,אך פוסעת מפה לשם.
שבה בכל פעם להתחבר לאדמה,
לשיחים לעצים לשמחת הנשימה
נושמת את ריח החורש :הזעתר, המרווה,
שהריני עץ מהלך בתודה וחדווה,
כאן הרמוניה, כאן החיבור
חוזרת לרחם ,נקשרת לטבור.
רחל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה