היא בת שבעים ושבע
שערה עוטה בצבע
בנשמתה ילדה עדיין
בהיותה בת שמונה
היו לה הורים....ואין
מחפשת כל חייה
את ילדותה ונעוריה
רוצה למצות עוד ועוד בעולם
את השמחה שלא ידעה מעולם
נכון שילדה והביאה כבר דור
אך תמיד היו החיים ,שחור ואפור
כי הקרע בלב מעולם לא נרפא
לא היה שם בסיס לשום שאיפה
נפש ילדה ביקום תועה
...מאז עברה עליה השואה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה