הדרך אל עצמי

כתבתי את הדרך
"זכרונות אבי"
ואני יודעת אם בה אלך
אמצא בה את עצמי!
שם היה סיפור
הוא הסיפור שלי.
לא אשקוט לא אוכל לנוח
עד אדע מי אני.
מסלול קיים
נדרש האומץ
לפסוע בדרכים לא דרכים
בשדות קפואים מושלגים
קרועת בגד ונעלים בלויות
רק כך אוכל לסגור
רק כך אוכל להתנקות
להמשיך חיי,לקבל את הבאות!
אני טווה בדמיוני
את הדרך הזאת
ליבי רוגש מדי
קשה המסע מנשוא
זולגות ים של דמעות.
איכה אוכל לממש
רק מהמחשבה
ליבי רוחש ומתרגש.
מעבר לכוחותי הוא לשאת.
מהו הדחף הלא מוסבר
לעבור את המסלול שאבא עבר?
ילד בורח על נפשו
גומע עצב ומכאוב בדרכו
עברו נדבק בתאי גופי
לא יסור ממני
עד אבין ייסורו.
הזמן חולף, עלי להחליט
אם אל העבר להביט
לפגוש את החיבור בעוצמתו
או להשאר בתהייה תמיד
להניח לייקום להביא לידיעתי
"מי ומה הייתי" בעתיד?

רחלי.